מי זכאי לתגמולי ביטוח חיים הילדים או הנושים? 

צבי ירון, גמלאי צה"ל, נפטר.

משרתי הקבע והגמלאים של צה"ל מבוטחים בפוליסת ביטוח חיים בחברת הביטוח מגדל.

המנוח קבע את בתו יעל כמוטבת בביטוח.

אלא שבבואה לקבל את תגמולי הביטוח, התברר ליעל, כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנקטה האגודה החקלאית תדמיר נגד אביה המנוח, הוטלו שני עיקולים על הפוליסה. האחד לפני שהמנוח קבע אותה כמוטבת. השני לאחר מכן.

מי זכאי לכספי ביטוח החיים לאחר פטירתו של המנוח? האם תדמיר שהטילה עיקולים על הפוליסה, או הבת יעל, לה הועיד המנוח את כספי הפוליסה.

שופט בית משפט השלום בהרצליה שאול אבינור פסק לטובת הבת. תדמיר ערערה לבית משפט המחוזי בתל אביב.

בדין ישבו השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ורות לבהר-שרון. השופטים קבעו כי הבת יעל זכאית לכספי הפוליסה ואימצו את פסק דינו של השופט אבינור.

השופט ורדי מסביר, כי תדמיר הטילה עיקול על זכויותיו של המנוח. אולם כשמדובר בביטוח חיים, הזכות לתגמולי ביטוח נולדת רק עם פטירתו של האדם שחייו מבוטחים. המנוח עצמו, לעולם לא היה זכאי לתגמולי הביטוח. לכן עיקול על האדם שחייו מבוטחים, לעולם לא יכול לחול על תגמולי הביטוח, שכן האדם שחייו מבוטחים לעולם לא יהיה זכאי לקבלם.

במילים אחרות, בביטוח חיים הזכות לקבל את תגמולי הביטוח היא תמיד של המוטבים ולא של האדם שחייו מבוטחים. ממילא העיקול שהוטל על זכויותיו של המבוטח בפוליסה לא חל על הזכות לקבלת תגמולי הביטוח שלא הייתה שייכת מעולם למבוטח אלא למוטבים.

השופט ורדי מתייחס לפסק דין של השופט בר-אופיר בו נקבע כי זכותו של המעקל בביטוח חיים גוברת על זכותו של המוטב. בפסק דין זה, מסביר השופט ורדי, הנחת העבודה הייתה שזכות המבוטח שעוקלה היא הזכות לקבל את תגמולי ביטוח החיים. בפסק הדין לא נדונה מהות טיבה של זכות המבוטח אשר ראינו כי איננה ואינה יכולה להיות הזכות לקבלת תגמולי ביטוח חיים. ואכן, מוסיף השופט ורדי, בתי המשפט סטו מפסק דינו של השופט בר-אופיר.

השופט ורדי מדגיש שאין בעיקול שהוטל בתקופה שלפני מינוי הבת יעל כמוטבת בפוליסה כדי לשנות את התוצאה. שכן גם בתקופה שלפני מינוי הבת כמוטבת הזכות לתגמולי ביטוח אינה שייכת למבוטח שחייו מבוטחים. בהעדר מוטבים הזכות לתגמולי ביטוח שייכת ליורשים ולא למעקל שהרי הוא לא נרשם כמוטב. לפיכך גם אם ייאמר שהעיקול מנע מהמנוח למנות מוטבים, לא יהיה בכך כדי לשנות מן התוצאה שהמעקל אינו זכאי לתגמולי הביטוח משלא נקבע כמוטב.

השופט ורדי מוסיף כי אפילו נאמר שהעיקול שנרשם קודם מינוי הבת כמוטבת, שלל מהמבוטח את הזכות למנות מוטבים כך שמינוי הבת כמוטבת לא תפס, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה שהעיקול אינו יכול להקנות זכות לתגמולי ביטוח חיים. חוק הירושה, מסביר השופט ורדי, קובע במפורש כי כספים המגיעים לפי חוזה ביטוח חיים אינם חלק מהעיזבון. לפיכך, ממילא, המעקל לא יכול להניח ידיו על כספי ביטוח חיים, כל עוד לא נרשם כמוטב.

השופט ורדי מדגיש כי מסקנתו שהעיקול אינו יכול לחול על תגמולי ביטוח חיים מתייחסת לרכיב הריסק (הסיכון) בפוליסה וכי הוא אינו מכריע בשאלה אם העיקול יכול לחול על כספי חיסכון שנצברו בפוליסה לביטוח חיים. משום שביחס לרכיב הריסק כאמור, המבוטח שחייו היו מבוטחים בפוליסה לא יכול להיות זכאי להם וממילא העיקול לא יכול לתפוס כספים אלה. מה שאין כן ביחס לכספי החיסכון שבפוליסה שהמבוטח יכול היה לממש אותם. הפוליסה של המנוח, מבהיר השופט ורדי, הייתה כולה פוליסת ריסק ולא היה בה רכיב של חיסכון. לכן מותיר השופט ורדי את השאלה אם עיקול יכול לחול על כספי החיסכון בפוליסה לביטוח חיים לעת מצוא.

גם השופט שנלר מעדיף שלא לקבוע מסמרות ביחס לעיקול המוטל על כספי חיסכון.

לעומתם, השופטת לבהר-שרון אינה נמנעת ממסקנה בשאלת תוקפו של העיקול על כספי החיסכון. השופטת קובעת כי העיקול יכול לחול על כספי החיסכון כאשר ניתן יהיה לבודד את רכיב החיסכון מרכיב הריסק.

בפוליסת ביטוח החיים הנדונה שהיתה כולה פוליסת ריסק, קבעו השופטים פה אחד שהעיקול אינו תופס את תגמולי הביטוח והוכרה זכותה של הבת יעל שנקבעה כמוטבת לתגמולי הביטוח.

 לפסק הדין המלא